blog-hero-pic.jpg

הכנה לשירות מבחן

בית המשפט יכול להזדקק לשירותיו של שירות המבחן במספר מקרים.

המקרים הנפוצים הם:

  1. תסקיר מעצר
  2. תסקיר לעונש

תסקיר מעצר:

כאמור, עם הגשת כתב אישום, ובקשה למעצר עד לתום ההליכים, על בית המשפט החובה לבחון את שחרורו של הנאשם לחלופת מעצר נאותה, שמחד תבטיח את התייצבותו למשפט ותפחית את מסוכנותו ומאידך תהווה פגיעה מזערית ככל הניתן בזכותו לחירות.

לעיתים, לאור נסיבות שונות כגון חומרת העבירה, קיומו של עבר פלילי וכיו"ב יבקש בית המשפט לקבל את התייחסותו של קצין בשירות המבחן לצורך בחינת האפשרות לשחרר את הנאשם לחלופת מעצר.
כלל מדובר במקרים בהם נסיבות חמורות יותר, ונדרשת בחינה של איש מקצוע.
שירות המבחן מורכב מעובדים סוציאליים, אשר משמשים קציני מבחן.

קצין המבחן נפגש עם העצור ולאחר מכן אף עם הפקחים שהוצעו ומכין לבית המשפט תסקיר – אשר כשמו כן הוא, סוקר את מצבו של הנאשם, את יחסו לעבירה, את מידת מסוכנותו לציבור, וכן האם המפקחים שהוצעו ראויים לשמש כמפקחים ולפקח על הנאשם בזמן שהותו במעצר בית.

חשוב לקיים שיחת הכנה מקצועית עם עורך דין בעל ניסיון בתחום הפלילי, וזאת על מנת להתכונן כיאות ולצלוח את הריאיון עם ק' המבחן, אשר בידו להמליץ הן על שחרורו של העצור מהמעצר, והן חס וחלילה על מעצרו עד לתום ההליכים מאחורי סורג ובריח.

חשוב לציין כי שירות המבחן הוא גוף מייעץ/ממליץ בלבד ולהמלצותיו משקל רב. מאידך, הסמכות להורות על שחרורו/מעצרו של הנאשם מצויה אך ורק בידיו של בית המשפט.

תסקיר לעונש:

במקרה בו נאשם איננו עצור עד לתום ההליכים אלא מנהל את משפטו כשהוא משוחרר, בית המשפט יכול לקבל התייחסות של שירות המבחן בנוגע לעונש שראוי להטיל על הנאשם בהתאם לנסיבות חייו, העבירה בה הורשע ונסיבות ביצועה, וכן פגיעה בצדדים שלישיים כגון משפחתו של הנאשם בהינתן שיישלח למאסר.

גם כאן חשוב לציין כי שירות המבחן הוא גוף מייעץ/ממליץ בלבד ולהמלצותיו משקל רב. יחד עם זאת, את העונש יטיל בית המשפט בהתאם לראות עיניו בהסתמך על מכלול שיקולים שתסקיר שירות המבחן הוא אמנם משמעותי אך רק אחד מהם.

עבירות הסמים הוצאו מחוק העונשין, ויוחדה להם פקודה חקיקתית מיוחדת – פקודת הסמים המסוכנים, התשל"ג-1973.

ראשית – חובה לציין כי החוק חלק אך ורק על חומרים המנויים בתוספת הראשונה לפקודה, התוספת מתעדכנת מידי פעם, שכן היצרנים מנסים להתחכם ולייצר כל פעם חומר בעל תרכובת כימית שונה מזו המפורטת בתוספת ובכך למצוא נוסחה שגם לתחושה של שימוש בסם ומאידך לא תהווה עבירה פלילית.

סמים אלה מוכרים כ"סמי פיצוציות" או בשם הרחוב הידוע "נייס גיי" חשוב לציין כי שינוי התרכובת הכימית.
קבוצת סמים זו ידועה כמסוכנת מאוד וזאת בשל העובדה לפיה יצרני הנייס גיי לא בודקים כיצד שינוי התרכובת הכימי פועל ומה ההשפעות שלו על האיברים החיוניים בגוף.

ישנן מס' פעולות שביצוען יחשב עבירה לפי פקודת הסמים:

  1. סעיף 6 – אוסר לגדל, להפיק או לייצר סם, שאלת הכמות רלוונטית אך ורק לעניין חומרת/קולת העונש, דהיינו אינו דומה אדם שגידל 3 עציצים בבית לבין אחד שהקים מעבדה משוכללת ובה גידל עשרות או מאות שתילים.
  2. סעיף 7 – אוסר החזקה של סם מסוכן, אך כאן יש חילוק בין כמות המוגדרת לשימוש עצמי לבין כמות שאיננה לשימוש עצמי והכל כפי שמפורט בתוספת השניה לפקודה.
    לדוג' במקרה של קנביס (ידוע גם בשמות: מריחואנה, כיף, ירוק) הכמות לשימוש עצמי הינה עד 15 גרם, אך קנביס מוגדר בפסיקה יחד עם חשיש כ"סם קל", סמים קשים כגון קוקאין או הרואין ההחזקה המוגדרת ל"שימוש עצמי" נמוכה משמעותית – 0.3 גרם.

    ב-01.04.2019 נכנסה לתוקף הוראת שעה מיוחדת אשר הופכת את השימוש או ההחזקה לשימוש עצמי של קנביס לעבירת קנס. המשמעות הינה – כי לא ינוהל הליך פלילי כנגד  המשתמש, אלא יוטל עליו קנס בסך 1,000 ₪ או 2,000 ₪ (החל מהפעם השניה).
    משמעות נוספת הינה שעצם השימוש יחדל להיחשב כעבירה פלילית ולא יתועד בגיליון הרישום הפלילי של האזרח ובמילים פשוטות – הוא יוכל יהיה להציג תעודת יושר.
    אגב, עד ליום 01.04.2019 הייתה הנחיה של פרקליט המדינה שלא לנקוט בהליכים פליליים כנגד צרכני קנביס שנתפסו פעם ראשונה, ומי שנתפס היה נלקח לתחנת משטרה – נחקר קצת ומשוחרר לבסוף לביתו.

     הערה נוספת – החזקה משמעותה החוקית הינה החזקה המאפשרת שליטה בסם, ולא רק החזקת הסם על הגוף ממש.

  1. סעיפים 9, 10 ו-10א – עוסקים בהחזקת "חצרים" – מקום המיועד לביצוע עבירות סם כמו מעבדה לייצור/גידול סם, "תחנה" או "כספומט" לממכר סמים. וכן אסור להחזיק או לייצר "כלים אסורים" – כלים המשמשים לייצור/הכנת הסם או שימוש בו כמו "באנג" וכיו"ב.
  2. סעיפים 13-14 – עוסקים בעבירה של סחר על צורותיו השונות דהיינו, יבוא/ייצוא, סחר, הספקה, תיווך – מדובר בקשת רחבה של מקרים בהם אדם אשר העביר סם אפילו ללא תמורה לאדם אחר הוא יואשם בעבירה של סחר אשר העונש עליה הינו בד"כ מאסר.

חילוט רכוש:

אם אדם הורשע בעבירה של סחר בסם – על נגזרותיה השונות (יבוא, ייצוא, סחר, הספקה, תיווך) מצווה בית המשפט להורות על חילוט רכוש שנועד לביצוע העבירה, או רכוש שנועד כדי לאפשר את ביצועה, או רכוש שהושג כתוצאה מביצוע העבירה או ניתן כשכר / תמורה בעד ביצוע העבירה.

הן המחוקק, הן רשויות החקירה והפרקליטות והן בתי המשפט רואים בספקי הסמים כאויב החברה וכמי שצריך להילחם בו עד חורמה. בניגוד להלך הרוח המקל בכל הנוגע לצרכני הסמים, הרי שבכל הקשור לספקי הסם – הנטייה תהיה להחמיר בעונש, ולמעט במקרים חריגים כמעט תמיד תבקש הפרקליטות עונש מאסר מאחורי סורג ובריח, ומלבד את אף חילוט של רכוש.

שאלה:
מדוע חובה בכל מקרה להיוועץ בעו"ד פלילי בעל היכרות גבוהה, וידע מעמיק בתחום הסמים?

תשובה:
היות ולמילים יש כוח, כל מילה שתאמר במשטרה עלולה לשמש כנגדך. במילים פשוטות וללא קלישאות – גם אם נתפסת עם כמות המותרת לשימוש עצמי אך סיפרת שאתה וחבר "התארגנתם" יחד הרי שבעצם הפללת את עצמך בביצוע עבירה של סחר – שכן גם מתן סם ללא תמורה (אספקה) או התארגנות משותפת כמוה כסחר. סיפרת בחקירה או אם חבר סיפר שרק קישרת בינו לבין ה"דילר" שלך כדי שהוא יתארגן – הרי שאתה עלול להסתבך בעבירה של תיווך.

לכן, גם אם אתה בטוח שלא עשית שום דבר רע אלא רק לקחת "קטנה" הרי שאתה עלול לסבך את עצמך בהליכים פליליים ולו בשל העובדה שמסרת גרסה מפלילה.

סחר בסמים:

עבירת הסחר על צורותיה השונות נושאת עימה עונש של עד 20 שנות מאסר, מדובר בעבירה אשר נתפסת בבתי המשפט ובמשרדי הפרקליטות כעבירה חמורה מאוד – וזאת במובחן מאיך שהיא נתפסת בין הציבור.
וכן על מנת שלא להסתבך – חובה להיוועץ בעו"ד פלילי לפני כל חקירה משטרתית, שבעתיים כשמדובר בעבירות מתחום הסמים.

שתף את הכתבה >>>>

שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב email
Email
תוכל לרשום לי הערה כאן למטה
דילוג לתוכן