הלבנת הון:

חוק איסור הלבנת הון מפרט 3 עבירות:

סעיף 3(א) עשיית פעולה ברכוש אסור על מנת להסתיר את מקורו:

העבירה מורכבת ממספר יסודות: 

1. ביצוע מעשה 
2. עשיית המעשה כרוכה ברכוש אסור.
3. מטרת המעשה הינה לצורך הסתרת מקורו של הרכוש.

שאלה: 

מה זה רכוש אסור?

תשובה:

על פי חוק איסור הלבנת הון, רכוש אסור הינו רכוש אשר נבע כתוצאה מביצוע עבירה (כגון כסף או שווה כסף שניתנו כשכר בעד ביצוע עבירה), או ששימש לצורך ביצוע עבירה (כגון רכב שבו השתמשו לצורך ביצוע העבירה ובמקרים מסוימים אפי' נכס נדל"ן), או רכוש שאיפשר את ביצוע העבירה, או רכוש שנעברה בו עבירה.

שאלה: 

על אילו עבירות חל סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון?

תשובה:

אין מדובר בכלל העבירות המנויות בספר החוקים אלא רק עבירות אותן המדינה תופסת כחמורות והן מנויות בתוספת הראשונה לחוק איסור הלבנת הון, להלן רשימה חלקית:

יבוא או סחר בסמים.

סחר בנשק

סחר בבני אדם

עבירות מיסים מסוימות.

זנות, וסחר בחומרי תועבה.

הברחה, הימורים, שוחד ועוד.

סעיף 3(ב) עשיית פעולה ברכוש על מנת למנוע דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון:

עבירה שעניינה עשיית פעולה או מסירת מידע כוזב וזאת במטרה למנוע דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון. אין מדובר דווקא ברכוש אסור, אלא בכל רכוש גם כזה שהושג בדרך לגיטימית, אך בעליו רוצה למנוע דיווח מהרשות לאיסור הלבנת הון. 

לדוג' אדם שמאפשר לאדם אחר להשתמש בחשבון הבנק שלו, ובכך מונע דיווח אמיתי לרשות לאיסור הלבנת הון ביחס לבעלים האמיתי של הכסף שנכנס לחשבון.

עורכי דין רבים וגם רואי חשבון, עלולים להסתבך בעבירה זו עת משמשים כנאמנים עבור לקוחותיהם. לשם כך קבעה המדינה כי עורך הדין יידרש למלא טופס הכרת הלקוח, וזאת על מנת להסיר ממנו את האחריות ביחס לרכוש שיועבר לניהולו. הוא בעצם נדרש לאסוף מהלקוח פרטים בדבר מקור הרכוש, וזאת על מנת למנוע הלבנת הון באמצעות עורך הדין.

סעיף 4 – עשיית פעולה ברכוש אסור.

במובחן מהעבירה הקודמת אשר עוסקת בכל רכוש באשר הוא. כאן מדובר בעשיית פעולה ברכוש אסור אשר שוויו עולה על 150,000 ₪. ז"א כל פעולה אפי' חוקית – אשר בוצעה ברכוש אסור (ראה לעיל הגדרה של רכוש אסור) ואשר שווי הרכוש הוא 150,000 ₪, כגון לרכוש נכס בכסף וכיו"ב מהווה עבירה.