פשיעה כלכלית:
עבירות אשר המכנה המשותף שלהן הינו המטרה להשיא רווחים כלכליים.
כגון עבירות מיסים (עבירות מכוח פקודת מס הכנסה, חוק מע"מ וכיו"ב)
עבירות הונאה שונות (כגון הונאת ביטוח), עבירות הקשורות לניהול תאגידים, עבירות הקשורות בניירות ערך וכיו"ב.

פשיעה כלכלית:

עבירות אשר המכנה המשותף שלהן הינו המטרה להשיא רווחים כלכליים. כגון עבירות מיסים (עבירות מכוח פקודת מס הכנסה, חוק מע"מ וכיו"ב) עבירות הונאה שונות (כגון הונאת ביטוח), עבירות הקשורות לניהול תאגידים, עבירות הקשורות בניירות ערך וכיו"ב.

עבירות מס:

עבירות המס עניינם בעיקר השמטת הכנסות, אי דיווח או דיווח כוזב, וביצוע פעולות לצורך מניעת הדיווח לרשויות המס.

הונאה:

עבירות שמטרתן להונות את הפרט או את הציבור, כגון אדם שמנסה לרמות את הביטוח הלאומי לצורך קבלת קצבת נכות, אדם שמרמה חברת ביטוח (הונאת ביטוח) לצורך קבלת כספי הפרמיה בניגוד לתנאי פוליסת הביטוח, פרסום בציבור ומכירה של מוצרים פיקטיביים (כגון מקרה עוקץ הזקנים, עוקץ האשראי וכו').

ניירות ערך:

עבירות אשר מבוצעות כאשר ברקע עניינים הנוגעים לשוק ההון ולניירות ערך. מטרתו של המחוקק הייתה לאפשר למשקיע הסביר לבצע פעולות בניירות ערך כשיש בידו מידע אמיתי ביחס לשווי המניה ומצב החברה, דבר זה מבטיח מסחר הוגן ותקין.

הנעה פסולה לביצוע עסקאות (רכישה / מכירה) בניירות ערך – מוכר בשם "הרצת מניות", פרשייה מפורסמת של הרצת מניות קשורה בנוחי דנקנר אשר הורשע בהרצת מניות חברת IDB שהייתה אז בשליטתו. פרשייה דומה נוספת הינה הפרשייה של הרצת מניות חברת "מנופים פיננסיים" ע"י בעל השליטה ג'קי בן זקן. הן דנקנר והן בן זקן נשלחו למאסר.

הרצת מניות יכולה להיעשות בין היתר באמצעות הפצת שמועות שקריות אשר יהיה בהן בכדי לגרום לציבור לקנות או למכור את המניה, או לפרסם לדוגמא תחזיות שיקריות, כך בעצם מחיר המניה יעלה / ירד באופן פיקטיבי.

השפעה בדרכי תרמית על תנודות שער של נייר ערך – בעל מנית בחברה מסוימת מעוניין להעלות באופן פיקטיבי את שווי המניה שלה ואת הסחירות שלה. על מנת להציג לציבור מצג שווא כאילו ערך המניה עולה, ולצורך כך הוא מבצע פעולות תרמית שיגרמו לשער המניה לעלות באופן פיקטיבי, לדוג' ביצוע עסקאות עצמיות במניה (מכירה וקניה עצמאית של המניה ע"י בעל המניות) על מנת להראות שהמניה סחירה ("יש לה שוק").

אין "רשימת מכולת" בדבר פעולות שיכולות להיחשב כתרמית בניירות ערך, שכן כלל הפעולות יכולות להיחשב כלגיטימיות כל עוד יינתן להן הסבר סביר. אם לא יוצג הסבר סביר לפעולה, הרי שאפשר יהיה לחשוד שהיא נועדה לצורך השפעה בדרך תרמית על שער של נייר ערך.

שימוש במידע פנים – אדם עובד בחברה שמחפשת גז, ומתוקף תפקידו בחברה, הוא יודע שהחברה מצאה גז, והדבר אמור להתפרסם בקרוב. הוא יודע שלאחר הפרסום ערך המניה ינסוק לשמים, אז הוא הולך וקונה מניות של החברה בה הוא עובד. הוא בעצם השתמש במידע שמצוי בידיו מכורח תפקידו, וזה מהווה עבירה על חוק ניירות ערך.

שתף את הכתבה >>>>

שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב email
Email
תוכל לרשום לי הערה כאן למטה