עבירת השוחד – מתייחסת לקבלת שוחד ע"י עובד ציבור בתמורה לעשיית מעשה הכרוך בתפקידו של עובד הציבור. לדוג' קבלן נתן שוחד לראש רשות עירונית על מנת לקבל היתרי בניה, בעלי חברת כוח אדם שיחד פקידי הגירה על מנת לקבל מכסה גבוהה יותר של עובדים זרים. 

שוחד כמובן לא חייב להיות דווקא בכסף, והמדינה מנסה למתוח את גבולות הגזרה כל הזמן. בימים אלא הוגש כנגד רה"מ בנימין נתניהו כתב אישום אשר מונה בין היתר עבירות שוחד, בגין סיקור אוהד שקיבל משאול אלוביץ' – בעליו של אתר וואלה. המדינה טוענת שכתמורה לסיקור אוהד, הקל נתניהו את רפורמת בזק ובכך חסך לאלוביץ למעלה מ-1 מיליארד ₪.

החוק קובע כי עונשו של מקבל השוחד יעמוד על 10 שנות מאסר, ואילו עונשו של הנותן יעמוד על 7 שנות מאסר.

עבירה של מרמה והפרת אמונים – הינה סוג של עבירת סל אשר אליה ניתן להכניס כל מעשה אשר לא ניכנס באופן מובהק לעבירת השוחד. בית המשפט העליון פסק כי מעשה יחשב כמרמה והפרת אמונים כאשר הוא מהווה פגיעה באמון הציבור במערכת השלטונית ואשר לא נעשה בתום לב. 

יש לשים לב – עבירה של מרמה והפרת אמונים נחשבת עבירה גם כאשר במעשה עצמו אין משום עבירה אם בוצע ע"י אדם פרטי כנגד אדם פרטי. אלא שבגלל שהמעשה פוגע באמון הציבור ברשויות השלטון הוא כשלעצמו יהווה עבירה.

לדוגמא  עובד ציבור שמקדם עסקה מטעם המדינה אל מול חברה אשר נמצאת בבעלותו של אדם המקורב לעובד הציבור. דוגמא נוספת – פוליטיקאי אשר דואג למשרות עבור מקורביו.

החוק קובע כי עונשו של עובד הציבור אשר יורשע במרמה והפרת אמונים יעמוד על 3 שנות מאסר.

עבירה שיש עמה קלון והמשמעויות עבור עובד הציבור:

על פי הפסיקה עבירת השוחד הינה עבירה אשר יש עמה קלון, לעומת זאת לא כל מעשה שיוגדר כמרמה והפרת אמונים יגרור עימו קלון אלא רק מעשה שיראה בעיני בית המשפט ככזה אשר מהווה פגיעה חמורה מאוד באמון הציבור.

המשעות של הגדרת הקלון הינה שעובד ציבור שהורשע בעבירה שיש עמה קלון לא יוכל יהיה לשמש במשרה ציבורית או לכהן במשרה אשר דורשת אמון מיוחד.